טעות ברורה וחד משמעית בהצעה במכרז מהווה "טעות סופר" הניתנת לתיקון

השופטת ד' ביניש:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (סגן הנשיא צ' סגל) אשר קיבל את עתירת אימג'סטור מערכות בע"מ (להלן: אימג'סטור) והורה לועדת המכרזים של משטרת ישראל להתכנס בשנית ולבחור זוכה חדשה במכרז שנערך על ידי המשטרה.

רקע עובדתי

1.        בשנת 2001 פרסם החשב הכללי במשרד האוצר "מכרז מסגרת" שמטרתו היתה הרכבת רשימת ספקים להספקת שירותי סריקה, מפתוח וצילום מסמכים עבור משרדי הממשלה השונים (להלן: מכרז החשב). במסגרת מכרז החשב התבקשו חברות שונות המעניקות את השירותים האמורים להגיש הצעת מחיר מפורטת לרשימה של פעולות בתחום הטיפול במסמכים. לאחר שהוכרזו החברות הזוכות במכרז החשב הוכנה רשימה של ספקים אליהם יכולים משרדי הממשלה השונים לפנות בקשר לביצוע פרויקטים פרטניים. ברשימת הספקים נכללו, בין השאר, המערערת, חברת טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ (להלן: טלדור), וכן חברת אימג'סטור.

           בחודש יולי 2005 ביקשה משטרת ישראל (המשיבה 2 בערעור שלפנינו) לבצע פרויקט של הפיכת שני ארכיונים משטרתיים לארכיונים דיגיטליים. במסגרת פרויקט זה נדרשה סריקה של מסמכי הנייר המצויים בארכיונים המשטרתיים ושמירתם כקבצי מחשב. כן נדרשה הכנה של מפתחות ממוחשבים באמצעותם ניתן יהיה לאתר את הקבצים בארכיון הממוחשב ("מיפתוח").

           בהתאם לכללי מכרז החשב ערכה המשטרה הליך מכרזי (המכונה "תיחור") בין מספר חברות שנכללו ברשימת הספקים שהוכנה בעקבות מכרז החשב. בהליך התיחור השתתפו, בין השאר, החברות טלדור ואימג'סטור. במסגרת התיחור נדרשו החברות השונות להגיש הצעות מחיר לביצוע פעולות של סריקה, קלידה ומיפתוח בהתאם לרשימה של פעולות שהוכנה על ידי המשטרה. יודגש, כי בהתאם לכללי מכרז החשב, אין רשאיות החברות המשתתפות בהליך התיחור להציע מחיר עבור פעולה מסוימת העולה על המחיר שהציעו עבור אותה פעולה במסגרת מכרז החשב. המשמעות היא שהמחירים שהציעו החברות במסגרת מכרז החשב הכללי הם המחירים המירביים אותם רשאיות החברות להציע במסגרת הליכי התיחור הפרטניים.

           לאחר שהוגשו ההצעות בהליך התיחור התכנסה ועדת המכרזים של משטרת ישראל ובחרה בהצעתה של טלדור כהצעה הזוכה שכן הצעה זו היתה ההצעה הזולה ביותר. בעקבות זאת פנתה חברת אימג'סטור למשטרה וביקשה לעיין במסמכי ההצעה הזוכה. הצעתה של טלדור נמסרה, אפוא, לאימג'סטור ומעיון בה התברר לאימג'סטור שבשתי שורות בהצעה, בהן נרשם המחיר עבור שתי פעולות מסוג קלידה, נרשם על ידי טלדור מחיר העולה על המחיר שהציעה טלדור עבור פעולות אלה במסגרת מכרז החשב.

            בעקבות הגילוי האמור פנתה אימג'סטור למשטרת ישראל וטענה בפניה כי יש לפסול על הסף את הצעתה של טלדור, בשל העובדה שטלדור חרגה במסגרת הליך התיחור מהמחירים שהציעה במכרז החשב. ועדת המכרזים של המשטרה התכנסה לדון בטענותיה של אימג'סטור ובסופו של הדיון החליטה לדחותן. ועדת המכרזים קבעה כי החריגה בהצעתה של טלדור נבעה מטעות סופר ועל כן הועדה מוסמכת להורות על תיקון הטעות וביצוע ההתקשרות בהתאם להצעה המתוקנת. הטעות עליה עמדה הועדה היא השמטה של הספרה אפס מהמחירים שצוינו בהצעת טלדור ביחס לשתי פעולות הקלידה הנ"ל. ביחס לפעולה אחת נרשם מחיר של 0.39 ש"ח במקום מחיר של 0.039 וביחס לפעולה נוספת נרשם מחיר של 0.35 ש"ח במקום מחיר של 0.035. יצוין כי המחירים שנרשמו בטעות, 0.39 ו-0.35, הינם גבוהים בצורה משמעותית מהמחיר אליו התחייבה טלדור במסגרת מכרז החשב - 0.05 ש"ח עבור שתי הפעולות הרלוונטיות. ועדת המכרזים הגיעה, אפוא, למסקנה כי עולה בבירור מעיון במסמכי ההצעה של טלדור, ומתוך השוואה למחירים האחרים שהציעה טלדור, שמדובר בטעות בלבד. הועדה הוסיפה כי השורות שבהן ארעה הטעות מתייחסות לסוג של פעולות שממילא אין כוונה לעשות בהן שימוש במסגרת הפרויקט המתוכנן ועל כן, למרות שהמשתתפות בתיחור התבקשו לרשום מחירים לפעולות אלה, לא שוקללו המחירים האמורים בעת שנבחנו ההצעות. בהתחשב באמור, דחתה ועדת המכרזים את בקשתה של אימג'סטור לבטל את זכייתה של טלדור במכרז ונגד החלטה זו עתרה אימג'סטור לבית המשפט לענינים מינהליים.

2.        בבית המשפט לענינים מינהליים טענה אימג'סטור כי הטעות שנפלה בהצעתה של טלדור אינה בגדר טעות סופר וכי ועדת המכרזים של המשטרה לא היתה מוסמכת לתקנה. אימג'סטור הוסיפה כי משרשמה טלדור בהצעתה מחירים הגבוהים מהמחירים שרשמה במכרז החשב הרי שהצעתה כלל אינה עומדת בתנאי הסף של הליך התיחור והיה על המשטרה לפסלה על הסף, עוד לפני שלב השוואת ההצעות. עוד טענה אימג'סטור כי התנהלותה של ועדת המכרזים במקרה דנן היתה תמוהה שכן הועדה כלל לא פנתה לטלדור על מנת שתבהיר את הצעתה אלא החליטה על תיקון הטעות בעצמה וללא שנתקבל הסבר מאת טלדור. בשל האמור עתרה אימג'סטור לביטול החלטת ועדת המכרזים וכן ביקשה כי בית המשפט יורה לועדה להתכנס ולבחור הצעה אחרת כהצעה הזוכה במכרז.

           בתשובתה לעתירה העלתה טלדור מספר טענות. ראשית טענה טלדור כי יש לדחות את עתירתה של אימג'סטור על הסף משום שלא צירפה לעתירתה את הצעתה שלה וכן משום שהערבות הבנקאית שצורפה להצעתה של אימג'סטור פקעה ואימג'סטור לא טרחה לחדשה. לגוף הדברים טענה טלדור כי הטעות שנפלה בהצעתה היתה טעות סופר שנעשתה בתום לב וכי יש לדחות את העתירה נגד זכייתה. על פי הטענה, הטעות במחירים הינה ברורה ביותר ודי היה בהפעלת היגיון בסיסי על מנת לתקנה.

           משטרת ישראל הצטרפה לטענות טלדור בדבר היות הטעות בהצעת טלדור טעות סופר גרידא וטענה אף היא כי יש לדחות את העתירה. מטעם המשטרה נטען כי סמכותה של ועדת המכרזים לתקן טעויות סופר קבועה בסעיף 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות המכרזים) וכי האופן בו הפעילה ועדת המכרזים את שיקול דעתה במקרה דנן היה סביר. גם מטעם המשטרה נטען כי באמצעות הפעלת היגיון פשוט ניתן היה לתקן את הטעות וכך אכן עשתה הועדה, אף ללא שנדרשה לפנות לטלדור על מנת לקבל הסבר. עוד טענה המשטרה כי השורות בהן נעשתה הטעות התייחסו לפעולות מסוג קלידה, שממילא אין כוונה לבצען במסגרת הפרויקט המתוכנן, ועל כן לא שוקללו המחירים שנרשמו בשורות אלה ולא ניתנה להם חשיבות כלשהי. בהתחשב באמור טענה המשטרה כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט בהחלטה שהתקבלה על ידי ועדת המכרזים וכי יש לדחות את העתירה.

פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים

3.        בפסק דינו ציין בית המשפט כי בענייננו קיימת הסכמה בין הצדדים ביחס לעובדות הפרשה ואילו המחלוקת היא בדבר הפרשנות המשפטית שיש להעניק לעובדות אלה. בית המשפט פרט את השאלות הפרשניות המתעוררות במקרה דנן: ראשית, האם הדרישה כי המחירים הנרשמים בהליך התיחור לא יעלו על המחירים שננקבו במכרז החשב היא דרישה המהווה תנאי סף בהליך התיחור; שנית, האם הטעות בהצעת טלדור היא אכן בגדר "טעות סופר" ושלישית, האם היתה מוסמכת ועדת המכרזים של המשטרה לתקן את הטעות אף ללא קבלת הבהרה מטלדור.

           בבואו לענות על השאלה הראשונה פנה בית המשפט לעיין במסמכי מכרז החשב ובמסמכי הליך התיחור ועל יסוד האמור בהם קבע בית המשפט כי הדרישה בענין גובהם המקסימלי של המחירים בהליך התיחור היא "באופן מובהק" בגדר תנאי סף. בית המשפט הוסיף כי התעלמות מהדרישה האמורה מרוקנת, למעשה, את מכרז החשב מתוכן שכן מדובר בתנאי מרכזי ביותר בעל משמעות כלכלית ניכרת.

           באשר לשאלה השניה קבע בית המשפט כי במקרה דנן אין מדובר בטעות סופר. בית המשפט קבע, כי אף אם ההגיון שהנחה את ועדת המכרזים בתקנה את הטעות בהצעת טלדור נראה תקף, הרי שקיימים נימוקים הגיוניים אחרים שעשויים לתמוך במסקנות אחרות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, אין זה ברור כלל כי מדובר ב"טעות סופר" ולפיכך, ועדת המכרזים לא היתה מוסמכת לבצע את התיקון האמור.

           לנוכח האמור קבע בית המשפט לענינים מינהליים כי יש לקבל את עתירת אימג'סטור ולהורות לועדת המכרזים להתכנס מחדש על מנת לבחון את ההצעות האחרות שהוגשו במסגרת הליך התיחור.

הטענות בערעור

4.        הערעור שלפנינו הוגש על ידי חברת טלדור אשר זכייתה בהליך התיחור בוטלה, כאמור, בפסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים. בערעורה טענה טלדור כי בית המשפט שגה כשלא דחה את עתירת אימג'סטור על הסף מחמת אי-צירוף הצעתה לעתירה ומחמת אי-חידוש הערבות הבנקאית. כן טענה טלדור כי בית המשפט שגה כשקבע כי הטעות שנפלה בהצעתה אינה בגדר "טעות סופר" שועדת המכרזים היתה מוסמכת לתקנה. משטרת ישראל הצטרפה לעמדתה של טלדור ולטענתה, החלטתה של ועדת המכרזים לתקן את הטעות בהצעתה של טלדור היתה החלטה סבירה שלא היה מקום להתערב בה. בדיון שנערך לפנינו עמדו באי-כוח טלדור והמשטרה על חוסר ההיגיון הבולט בהצעת טלדור עובר לתיקון הטעות והסבירו מדוע לא היה כלל צורך לפנות לטלדור על מנת לקבל את תשובתה לפני קבלת ההחלטה על תיקון הטעות. מנגד, סמכה אימג'סטור ידיה על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים וביקשה לדחות את הערעור.

דיון